תקרת הקפלה הסיסטינית
הפרסקו שעל תקרת הקפלה הסיסטינית צויר על ידי מיכלאנג'לו בואונרוטי בין השנים 1508–1512. הפרסקו הוא אחת מיצירות האמנות הידועות ביותר מתקופת הרנסאנס.
מידות: 40 מ' 14X מ'.
היסטוריה:
הקפלה הסיסטינית נבנתה בין השנים 1477-1480 על ידי האפיפיור סיקסטוס הרביעי ובתכנונו של האדריכל באצ'ו פונטלי (Baccio Pontelli). כחלק מקישוט הקפלה עוטרה כיפת המבנה בידי הצייר פיירמטיאו ד'אמליה במוטיב של שמים הצבועים בפיגמנט אולטראמרין. השמים מולאו בדגם מעגלי של כוכבים המצוירים בזהב. כעשור לאחר חנוכת הקפלה הופיעו על תקרת הקפלה סדקים שנוצרו כתוצאה משקיעת הקרקע באזור קריית הוותיקן. במסגרת עבודות השיקום נסגרה הקפלה לכשנה, נהרסו מבני ספח של הקפלה, אשר שימשו כמגורי חיילים, והסדקים נסתמו וטויחו. תיקון הסדקים יצר פגיעה בולטת בפרסקו שעל תקרת הקפלה.
בשנת 1508 החליט האפיפיור יוליוס השני, אחינו של סיקסטוס הרביעי, לתקן את הנזק בתקרה על ידי הזמנת פרסקו חדש. המשימה הוטלה על האמן הפלורנטיני מיכלאנג'לו, אשר עבד באותה עת על יצירת פסלים לקברו של יוליוס. ההזמנה שקיבל מיכלאנג'לו נועדה לפצות אותו על דחיית תוכניתו הרהבתנית לקבר. טענות נוספות מעידות כי הבחירה במיכלאנג'לו כצייר לתקרה לא הייתה בחירה מקרית, אלא נבעה מן הטינה שרחש לו הארכיטקט דונטו ברמנטה, שעבד באותה תקופה בשרותו של יוליוס והיה מקורב אליו. אמנם מיכלאנג'לו הוכשר בבצעירותו במלאכת יצירת הפרסקו, אולם הוא התמחה בעיקר במלאכת הפיסול בשיש. יש שהעריכו כי בכך ניסה ברמנטה, שהניח כי מיכלאנג'לו ייכשל במלאכת הציור הגדולה, להוציא את דיבתו של מיכלאנג'לו.
את טכניקת הפרסקו, בה נמרחים הצבעים על גבי טיח לח, למד מיכלאנג'לו כחניך בסדנתו של דומניקו גירלנדיו, אשר נחשב לאחד מציירי הפרסקו הפופולרים בפירנצה. בין השאר היה שותף גם ליצירת מחזורי הפרסקאות מחיי משה וישו על קירות הקפלה הסיסטינית.
תוכניתו של יוליוס לעיטור התקרה כללה דיוקנאות של 12 השליחים, המסודרים סביב משטח מרכזי גדול ובו דגם עיטורי גאומטרי. אולם, מיכלאנג'לו לא היה מסופק מתוכניתו הצנועה של האפיפיור וכינה אותה "דבר עלוב". הוא ביקש מן האפיפיור רשות להציע עיצוב אחר. בצעד חריג לתקופה הסמיך יוליוס את מיכלאנג'לו לעצב את התקרה על פי ראות עיניו.
בניגוד לאמונה העממית, שהופצה ברומן של אירווינג סטון - "חיי מיכלאנג'לו", את העבודה, שהחלה ב-10 במאי 1508, לא השלים מיכלאנג'לו לבדו, אלא בעזרת צוות של עוזרים שעזר לו לצייר שטח של כ-520 מטרים מרובעים. כשלב ראשוני נזקק מיכלאנג'לו לפיגום גבוה שיאפשר את הסרת שכבת הפרסקו הישנה ואת הכנת התקרה לפני הנחת שכבת הפרסקו החדש. הפיגום שתכנן לא נשען כנהוג על מערכת של עמודים מן הרצפה, אלא היה מבוסס על משטחי עבודה מעץ שנתלו מחורים בקירות הגלריה בגובה רב ואיפשרה את המשך הפולחן בקפלה במשך רוב זמן העבודה על הציור. על פי עדותו של הביוגרף והתלמיד של מיכלאנג'לו - אסקניו קונדיבי (Ascanio Condivi), נתלו מתחת לפיגום יריעות בד אשר הגנו על חלל הקפלה מפני שברי גבס וטפטופי הצבע שנפלו בעת העבודה על התקרה.
לאחר תחילת העבודה גילה מיכלאנג'לו כי בקצוות הפרסקו החל לגדול עובש על הטיח, המעיד על תערובת פגומה. לאחר הסרת שכבת הפרסקו בשלמותה, החל מיכלאנג'לו להשתמש בתערובת טיח שרקח אחד מעוזריו של מיכלאנג'לו. תערובת זו משמשת ליצירת פרסקו עד ימינו. עד חודש ספטמבר 1509 השלים מיכלאנג'לו את ציורם של שלוש הסצנות מחיי נח. כנראה שציור סצנת המבול הייתה הראשונה שבהם.
ב-15 באוגוסט 1510 נערכה בקפלה מיסה חגיגית שבמסגרתה נחשפה מחציתו של הפרסקו בפני ראשי הכנסייה.
כשנחשף הפרסקו השלם בפני הציבור, בשנת 1512, הפך מיד להצלחה. ג'ורג'ו וזארי, היסטוריון אמנות בן תקופת הרנסאנס המאוחר כתב כי "היה אפשר לשמוע את העולם כולו בא בריצה לראותה, ואכן, היא הדהימה את כל רואיה והכתה אותם באלם".
תוכנית הפרסקו:
תוכניתו של מיכלאנג'לו נזקקה להתגבר על אילוצים שנבעו מצורתה של הקפלה וממערך העיטורים שהיה קיים בה. מבחינה אדריכלית נזקק מיכלאנג'לו לשלב ארבעה פנדטיבים - חלקים משולשים עליה נשענת התקרה בחיבורה עם קירות הקפלה, וכן עוד שמונה ספאנדרלים - אשר בדומה לפנדטיבים מחברים את התקרה לקירות על ידי משטחים משולשים וקטנים יותר, והממוקמים מעל חלונות הקפלה. בנוסף לכך חלונות אלו נוצרו בעזרת קמרון מעוגל אשר שבר אף הוא את רציפות משטח התקרה. מבחינה תוכנית הוגבל מיכלאנג'לו בכיוון הקומפוזיציה שתכנן כיוון ומחזורי הפרסקאות מחיי ישו ומשה, אשר צוירו כ-30 שנה קודם לכן, החלו את התיאורים לא מכיוון הכניסה לקפלה, אלה מקיר המזבח. על כן נאלץ הצופה לחצות את הקפלה כולה בטרם יוכל "לקרוא" את העלילות המתוארות. ארגון היצירה של מיכלאנג'לו בחר להיצמד באופן חלקי לתכתיבים שקבעו עיטורי הקפלה. לעומת זאת בחר מיכלאנג'לו להדגיש ולהעצים את המבנה האדריכלי של תקרת בקפלה על ידי יצירת אשליה פרספקטיבית של קומות נוספות.
החלק המרכזי של הפרסקו, המתואר באשליה כגבוה ביותר בקומפוזיציה, מורכב מסדרה של תשעה ציורים שנושאיהם לקוחים מספר בראשית. חמש מן הסצנות הן קטנות יותר במידתן והן מתוארות כבתוך מסגרת אדריכלית. תשע הסצנות הן:
1. נח שיכור 2. המבול ותיבת נח 3. הקורבן של נח לאחר המבול 4. הפיתוי והגרוש של אדם וחווה מגן העדן 5. בריאת חוה 6. בריאת אדם 7. הפרדת הים מהיבשה 8. בריאת המאורות 9. הפרדת האור מהחושך
קריאה כרונולוגית של העבודות, בהתאם לתיאור של ספר בראשית, צריכה להתחיל מכיוון המזבח, אולם הסצנות מאורגנות גם על פי היררכיה דתית המתחילה בתיאור ה"ארצי" ביותר - תיאור נח השיכור בקיר הכניסה אל הקפלה - ומתקדמת אל התיאור הרוחני ביותר - סצנת הפרדת המאורות הקרובה לקיר המזבח. כיוון ההתבוננות בסצנות הוא מקיר המזבח. הבחירה בתיאור היררכי משקפת את התענינותם של אנשי הרנסאנס בספרות ובפילוסופיה של העת העתיקה. המעבר המדורג בין הארצי אל האלוהי מקביל להתאמה הנוצרית שנעשתה לתורתו של הפילוסוף היווני אפלטון בתקופה זו.
בלונטות ובספאנדרלים שמסביב לתקרה מתוארים גברים המייצגים את אבותיו של ישו. שושלת זו מתחילה, על פי האמונה הנוצרית, באברהם ומגיע עד לישו במשך של ארבעה עשר דורות. בפנדטיבים מתוארים ארבעה סיפורים נוספים ובהם מוטיבים המשקפים את האמונה באל - יהודית והוֹלוֹפֶרְנֶס, דוד וגולית; משה ונחש הנחושת וצליבת המן.מתחת לסדרת התיאורים מספר בראשית בחר מיכלאנג'לו לתאר שורה של נביאים: ירמיהו, יואל, יחזקאל,יונה, זכריה, ישעיהו ודניאל, כמו גם חמש הסיבילות, נביאות שחזיונותיהן מופיעים בספרים החיצוניים שחיברו יהודים-הלניסטיים.
המסגרת הרעיונית הכוללת של הפרסקו מציגה את הנצרות כמכשיר בעזרתו יוכל האדם להתגבר על ארציותו לעבר רמה רוחנית נשגבת יותר. תיאורי "הברית הישנה" מהווים פרה פיגורציה לעידן הנצרות החדש. מיקומו המרכזי של יונה מחזק טענה זו כיוון שנביא זה אשר נולד ממעי הדג נחשב כמבשר של ישו אשר קם לתחייה לאחר שלושה ימים.
הפרסקו של מיכלאנג'לו מעיד על קרבתו של הצייר אל מלאכת הפיסול. הדמויות שעל גבי התקרה מתוארות כדמויות עבות בשר ושריריות ותיאורו של מיכלאנג'לו מעניק לתלת ממדיות פלאסטית זו את הבכורה על פני תיאור ציורי-פרספקטיבי. בנוסף לכך ניכרת בתקרה הרגשת המבנה האדריכלי המועצמת על ידי דמויות המתוארות כפסלים קלאסיים.
דוגמאות ליצירות מתקרת הקפלה:
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה