בריאת אדם
אחת מהיצירות המופיעות על תקרת הקפלה הסיסטינית.
בתיאור אדם וחוה, הנקרא לעתים גם "נפילתו של האדם" מופיע תיאור אלגורי של ההתרחשויות. בצד אחד של הקומפוזיציה מופיעים אדם העומד בפרופיל 3/4 ואוחז בענף עץ הדעת. לצידו שוכבת חוה וידה מושטת אל עבר הנחש הכרוך סביב העץ. הוא מתואר כהיבריד המשלב בין פלג עליון של אישה עם זנב ארוך של נחש. בצידה השני של הקומפוזיציה מופיע מלאך המגרש בחרב את הזוג. בתיאור זה ניתן למצוא הקבלות לציור הפרסקו של מזאצ'ו "הגירוש מגן עדן".
בתיאור אדם וחוה, הנקרא לעתים גם "נפילתו של האדם" מופיע תיאור אלגורי של ההתרחשויות. בצד אחד של הקומפוזיציה מופיעים אדם העומד בפרופיל 3/4 ואוחז בענף עץ הדעת. לצידו שוכבת חוה וידה מושטת אל עבר הנחש הכרוך סביב העץ. הוא מתואר כהיבריד המשלב בין פלג עליון של אישה עם זנב ארוך של נחש. בצידה השני של הקומפוזיציה מופיע מלאך המגרש בחרב את הזוג. בתיאור זה ניתן למצוא הקבלות לציור הפרסקו של מזאצ'ו "הגירוש מגן עדן".
תיאור בריאתה של חוה מתרחש בחלל פתוח הנחסם על ידי גוש סלעי גדול בשמאלה של הקומפוזיציה. חוה משמשת בציור כאלמנט מתווך בין דמותו של אדם לבין דמות האל, המופיע הפעם כאדם ההולך על הקרקע. סידור הדמויות במרחב יוצר השטחה של הקומפוזיציה ומעניק תחושה אינטימית יותר של החלל.
התיאור המפורסם של בריאת אדם מציג את האל במלוא הדרו. הבד הסגול המתנופף ברוח חושף קבוצה גדולה של מלאכים המלווים אותו. במידה רבה דמותו היא האנושית ביותר - רגלו חשופה ובגדו הסגלגל והדק מתנופך ברוח ומדגיש את תווי גופו. ידו האחת נשענת על כתפו של אחד המלאכים וידו השנייה מושטת קדימה לעבר אדם. אדם שוכב בהסבה, נשען על ידו האחת ואילו ידו השנייה מושטת לעבר האל. מיכלאנג'לו בחר להנציח את הרגע שלפני הנגיעה בין שתי הדמויות, ובכך יצר אפקט של מתח המזכיר יצירות מן האמנות הקלאסית כגון זורק הדיסקוס.
העשרה:
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה