סיפורי הבריאה
 |
| הפרדת הים מן היבשה |
אחת מהיצירות המופיעות על תקרת הקפלה הסיסטינית.
שלושת תיאורי הבריאה לקוחים מתוך המתואר בפרק הראשון של ספר בראשית. הסצנה הראשונה מתארת את בריאת העולם על ידי הפרדת האור מן החושך. אלוהים מתואר במבט מלמטה ובהקצרה חריפה של פניו. גופו ממלא את רובו של הציור. הוא מתואר מרחף כבתוך ערפל סמיך ולבן. רגלו נוגעת בשולי הקומפוזיציה, כאילו היא נשענת עליה כעל חלון. בכך היא מעניקה תחושה חדה של תלת ממדיות.
שלושת תיאורי הבריאה לקוחים מתוך המתואר בפרק הראשון של ספר בראשית. הסצנה הראשונה מתארת את בריאת העולם על ידי הפרדת האור מן החושך. אלוהים מתואר במבט מלמטה ובהקצרה חריפה של פניו. גופו ממלא את רובו של הציור. הוא מתואר מרחף כבתוך ערפל סמיך ולבן. רגלו נוגעת בשולי הקומפוזיציה, כאילו היא נשענת עליה כעל חלון. בכך היא מעניקה תחושה חדה של תלת ממדיות.
בסצנת בריאת המאורות, הגדולה מבין שלוש הסצנות, בחר מיכלאנג'לו לכלול תיאור כפול של האל. בצד ימין מופיע האל במלא הדרו. הוא מרחף בחלל ותחת גלימתו מתוארים ארבעה מלאכים. ידו האחת מושטת קדימה, בה הוא בורא באצבעו את כדור השמש. בצידה השני של הקומפוזיציה מתואר האל מאחור, מרחף קדימה וידו מושטת לעבר צמחייה, המייצגת את הארץ. הדינאמיות של התיאור הפרספקטיבי מועצמת על ידי תיאור בגדו הסגול של האל המתנפנף ברוח ומצביע על התנועה.
סצנת הפרדת המים מופיע האל שוב כליווי המלאכים. האל מתבונן למטה אל הארץ ואילו המלאכים, האוחזים בגלימה המנפנפת, מביטים לכיוונים אחרים. הדבוקה נעה משמאל הפורמט אל צד ימין. ידי האל פרושות ואחת מהן מתוארת בהקצרה חריפה.
שלוש הסצנות, אשר הושלמו בשלב השלישי של מלאכת הציור, מכילות מן הצד האחד דימוי ברור ותחום, ותחושה גדולה של תנועה ודינאמיות.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה